top of page
old-painted-textured-surface-backdrop_edited.jpg

ראיון עם חיים טל, מתאם טיפול ושיקום של מתמודדי הנפש

ראיון עם חיים טל, בנושא תהליכי שיקום של מתמודדי נפש

את חיים טל, מתאם טיפול ושיקום אני פוגשת במקום הפרטי שלו, בביתו שבקיבוץ רמת הכובש, באווירה פסטוראלית שנותנת לי את תחושת הנינוחות והרצון לפתיחות במהלך השיחה שלנו, מה שמשלים את החיבור אל חיים זאת הדרך בה הוא מאפשר לי לבטא את הקיימות שלי והתיקוף שהוא נותן לסיפורי האישי, מהר מאוד אני מבינה למה המליצו לי עליו כאדם הנכון לתת את המידע ולשפוך אור מזווית נוספת על חשיבות מתאם הטיפול בחיי מתמודד הנפש ומשפחתו.

בבסיסו המקצועי הוא בכלל מורה ומחנך בתיכון שעשה הסבה לפני 25 שנים לעבודה סוציאלית, את הפרקטיקה שלו עשה בבית החולים לבריאות הנפש "שלוותה" שם קלטו את האישיות והרגישות הגבוהה של חיים וישר חיברו אותו אל עמקי עולם בריאות הנפש, לא מכבר חיים יצא לפנסיה אחרי 18 שנות עבודה ב"ידיד נפש", גוף הנותן שירותי שיקום למתמודדי נפש.


אני פותחת את הריאיון בשאלה הראשונה בכדי להבין מהו תפקיד מתאם הטיפול?

מתאם הטיפול פועל בשלושת מעגלי השיקום החשובים ביותר בחיי המתמודד: תעסוקה, מגורים ופנאי

כשהמטרה להפחית את הסבל של המתמודד ולחזור לתפקוד יומיומי.


האם יש פרק זמן לליווי?

אין פרק זמן לליווי, יש אנשים שאני מלווה ברצף כבר 20 שנה.


20 שנה? אני שואלת בפליאה, מה עושים יחד 20 שנה?

חיים מספר לי על מטופל שמבחינתו הבריא אבל הוא עדיין בא אחת לחודש לשיחה חברית, לא מדברים על נושאים טיפוליים, הקשר נשמר בעקבות בקשת המשפחה שהיא במקרה הזה גם לוקחת אחריות על התשלום ודואגת שהקשר ישמר.


מה לדעתך הסיבה שהם עושים את זה?

הם כנראה חוששים שאם הקשר לא ישמר הוא יחזור להיות חולה, תחזוקת הקשר נותנת להם את תחושת הביטחון, ברגע שזה עושה טוב למטופל ולמשפחתו הקשר ימשך כל עוד וירצו בכך, במקרה הזה הלקוח שלי הופך להיות המשפחה שזקוקה לליווי.


אז בעצם מי הלקוח שלך? המשפחה או המתמודד?

גם וגם, לרוב מי שפונה לעזרה זאת המשפחה, הם מגיעים במצב נואש, כבר אובדי עצות, לעיתים יש להם ילד כבר בגיל 40 שעדיין יושב בבית,ללא עבודה או תעסוקת פנאי, מפר את השלווה והאיזון המשפחתי, הם בקושי ריגשי לקבל את המצב ולהכיר במחלה ומוגבלים ביכולת לסייע לילד שלהם, שלב השיקום והטיפול מתחיל בהסכמת המתמודד שמאפשר לי להיכנס אל ביתו ולהבין את התמונה הכוללת, ברגע שנוצר הקשר אנחנו יוצאים אל מסע מציל חיים של המתמודד וסביבתו.


לסל השיקום ממשרד הבריאות זכאי מי שיש לו 40% ומעלה נכות נפשית בביטוח לאומי, תוכל לתת יותר פרטים בירוקרטים ואיפה נכנס הסיוע שלך בתחום?

נכון, לאחר הכרה של ביטוח לאומי מגישים בקשה לסל שיקום של משרד הבריאות, במקרים מסוימים וחריגים ניתן להגיש בקשה ישר למשרד הבריאות ללא פסיקת נכות של ביטוח לאומי.

אני מסייע למטופל בכל התהליך של קבלת סל השיקום, נותן את המידע לכל אורך הדרך והולך עם המטופל לאן שצריך כדי לקבל את סל השיקום המלא והנכון ביותר עבורו, הסל מורכב בעצם מצרכים בסיסיים קיומיים של המתמודד: מגורים, תעסוקה ופנאי ואפילו רפואת שיניים מלאה לה זכאים מתמודדים.


איך נראים המפגשים שלך עם המתמודד?

חיים לוקח אוויר ומתפרש לו בנוחיות על הכורסה ואני ממש יכולה להרגיש שנגעתי בציפור נפשו בשאלה ששאלתי.

קודם כל המפגשים נעשים היכן שהמטופל בוחר, חשוב שיהיה לו נוח, לא עובדים בקליניקה, אין תחושת מעבדה, זה יכול להיות בביתו, בביתי, בגינה ציבורית, בבית קפה, גיליתי שמאוד כיף למתמודד להיכנס אל העולם שלי ואני משתף בדברים שאני אוהב לעשות ואנחנו עושים יחד גם דברים מעולמי, השיחות הן בגובה העיניים, הכל קורה תוך כדי תנועה, בלייב, התחושה שנוצרת למתמודד היא שאני נגיש עבורו מה שמסייע לפתיחות ולהתקדמות בתהליכים, כמובן שתוך כדי אנחנו עובדים על כל הנושאים הפורמאליים כי בסוף תפקיד מתאם הטיפול הוא פרקטי ומעשי ונועד לסייע למקסם את תפקודו השוטף של המתמודד בחיי היומיום.


האם קרה שלא הסכמת ללוות מישהו או הפסקת בתהליך?

המטופלים שלי ומשפחתם נכנסים לי אל הלב, אם אני מתעורר באמצע הלילה מזיע וחושב על המשתקם זה הסימן עבורי שנחצה הגבול, זה קרה לי מעט מאוד ובעיקר בתחילת העבודה כמתאם טיפול.

בעיקרון זה לא קורה כיוון שיש לי את הכלים הנכונים וניסיון של המון שנים בתחום ועם הכל אני עדיין בעצמי מקבל הדרכה ממדריך בתחום בריאות הנפש שאליו אני מביא את הדילמות והשאלות שעולות בתוכי, המדריך שלי תמיד מזכיר לי שהמטופל לא צריך פסיכולוג הוא צריך תחושה שיש לו חבר טוב ואני פועל בגישה הזאת, מה שמאפשר ללוות כמעט כל אחד ולאורך תקופות ארוכות.


מה הדרגה הגבוהה לדעתך אליה מגיעים מתמודדים בשיקום?

כשאתה מתחיל להשתמש בניסיון שלך לעזור לאחרים, ככה ביומיום, באקראי, פוגש אחרים ומשתף אותם בחוויה האישית שלך, פותח להם דרך ומאיר בהם ניצוץ לחיים עם אפשרויות קיום.


כשחיים אומר את זה אני לוקחת נשימה ועושה התבוננות פנימית ומבינה שבעצם זה מה שקרה לי, מביאה אל אחרים את כל הידע והמידע שהביא אותי ליכולת לתת לאחרים ידע מניסיון חיים שמציל את הנפש.

ישנם גופים שונים שנותנים שרותי שיקום, ישנם ציבוריים וישנם פרטיים, אחרי שפגשתי את חיים יכולתי להבין למה אנשים בוחרים לעבור איתו באופן פרטי את המסע המורכב שלהם, מדובר באדם צנוע ומלא ביטחון, משדר נגישות וזמינות בלי המשחק של "רגע אפתח יומן לקבוע פגישה" (מאוד אהבתי את זה כשקבעתי איתו זמן ריאיון), נמצא במודעות וברגישות סביבתית, לא שיפוטי או ביקורתי, קשוב רגע אחר רגע למי שניצב מולו (הופתעתי שלא היה סלולרי על השולחן ואף אחד לא הסיח את דעתנו) כשישבתי לצידו הרגשתי איך הילדה שבתוכי מתבוננת בו ואומרת לעצמה אני יושבת מול מישהו שנותן לי תחושת אבהות, נדמה לי שאבהות מכילה בתוכה ביטחון, אהבה ותמיכה, לי לא היה את האבא שיעניק לי את אלו ויכולתי רק לדמיין כמה כיף לארבעת בניו לגדול בחיקו.


אנחנו מסיימים את הריאיון בלחיצת יד ובהמלצה שלו לכל מתמודד ומשפחתו לבחון מי יהיה האדם שייתן את שרותי השיקום כיוון שזהו הבסיס והרמזור המכוון את תנועת המתמודד בכל תחומי חייו העיקריים, שיקום נכון יאפשר תפקוד יומיומי ושגרה כמה שיותר נוחה.


"טל שיקום" בניהולו של חיים טל, לפרטים נוספים: 050-8892165

bottom of page